#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. א כיצד אומן או הדיוט תופרים במועד?</p><p dir='rtl'>ומהו גדר אומן?</p>	"<p dir='rtl'>ההדיוט דהינו לדבי ר' ינאי כל שאינו יכול להוציא מלא מחט בבת אחת רבי יוסי בר חנינא אמר כל שאינו יכול לכוין אימרא בחפת חלוקו - תופר כדרכו (ודוקא לצורך המועד &lt;תוס'&gt;)</p><p dir='rtl'>והאומן - מכליב דהינו רבי יוחנן אמר מפסיע רבה בר שמואל אמר שיני כלבתא. {ובירושלמי מפ' לחד מ""ד מכליב שאינו מוציא מלא מחט בבת אחת}</p>"	מועד קטן י.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. ב האם מותר לסרג או למתח את המיטות. ומה הביאור?	ר&quot;מ מתיר לסרג ור' יוסי מתיר רק למתח וי&quot;א אין ממתחין, אבל להפשיל (לגדול) חבלים ודאי אסור.</p><p dir='rtl'>מסרגין הינו שתי וערב. ממתחין פליגי בה ר' חייא בר אבא ור' אסי ותרוייהו משמיה דחזקיה ור' יוחנן חד אמר שתי בלא ערב וחד אמר שאם היה רפוי ממתחו ולשיטתו טעמם של הי&quot;א כיון דאפשר לממלייה במאני לא טרחינן. {וע' בירושלמי שי&quot;מ מסרגין שתי בלא ערב ע&quot;ש}	מועד קטן י.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. ג האם מותר להעמיד תנור וכירים וריחים במועד והאם מותר לגמור מלאכתן, ומה הדין לכבש (4)? וכיצד הלכה (2)?</p><p dir='rtl'>ומאי מכבשין (2)?	ת&quot;ק התיר להעמיד, ר&quot;א אומר בלבד שלא יגמור מלאכתן וחכמים אומרים אף גומר (ומשמע שמותר אף לכבש בתחילה, וע' בתוס' שתלוי בב' גרסאות). ר' יהודה אוסר לכבש בתחילה ומתיר בישן, וי&quot;א שאין מכבש כל עיקר. רב הונא פסק כי&quot;א ורב חמא התיר לנקור ריחים (משמע אף בתחילה).</p><p dir='rtl'>פ' לכבש רב יהודה אמר מנקר ריחיא רב יחיאל אמר בת עינא ובישנה דבעי לארווחי.	מועד קטן י.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י: א האם מותר ליטול ציפורנים של סוס וחמור, לאוקמי&nbsp;&nbsp;ריחיא, למיבני ריחיא, למיבני אמת ריחיא, למיבני אוריא. לסרוקי סוסיא, ולמיבני אקרפיטא ואיצטבא. למישקל דמא לבהמה, לכסכוסי קירמי. קיטורי בירי. בחול המועד? </p>	<p dir='rtl'>ליטול ציפורנים של סוס וחמור - היה מי שהתיר רק סוס וחמור שרוכב עליו אבל לא של ריחים ורב יהודה התיר אף של ריחים.</p><p dir='rtl'>לאוקמי&nbsp;&nbsp;ריחיא. למיבני ריחיא, אמת ריחיא, אוריא - רב יהודה התיר.</p><p dir='rtl'>לסרוקי סוסיא, ולמיבני אקרפיטא ואיצטבא - רב התיר.</p><p dir='rtl'>למישקל דמא לבהמה - רבא התיר.</p><p dir='rtl'>לכסכוסי קירמי - רבא התיר שזה מעשה הדיוט. קיטורי בירי - יצחק בר אמי אמר רב חסדא שאסור שזה מעשה אומן.</p>	מועד קטן י:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י: ב מאן דמתקיל ארעא, מאן דזכי זיכי, מאן דפתח מיא לארעיה ומאן דפשח דיקלא, מתי מותר במועד ומתי אסור?	מתקיל ארעא - אדעתא דבי דרי דהינו שוקל ממקום גבוה ומניח במקום גבוה וכן מנמוך לנמוך מותר, אבל אדעתיה דערעא שנוטל ממקום גבוה ומניח במקום נמוך אסור (ויש גרסאות שמהפכים הפירוש).</p><p dir='rtl'>זכי זיכי - אדעתא דציבי שנוטל רק הגדולים מותר, אדעתיה דערעא שנוטל גם הקטנים אסור.</p><p dir='rtl'>פתח מיא - אדעתא דכוורי שפותח משני צדדים מותר, אדעתיה דערעא שפותח פתח אחד אסור.</p><p dir='rtl'>פשח דיקלא - אדעתא דחיותא דהינו שנוטל מצד אחד מותר, אדעתיה דדקלא שנוטל משני הצדדים אסור.	מועד קטן י:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י: ג תמרי תוחלני (שלא בשלו כל צרכם) מה מותר ואסור לעשות להם במועד?</p>	<p dir='rtl'>מיגזריהו (לצורך המועד) שרי מיצינהו (לכבשם לאחר המועד) אסור ורב פפא התיר דהוי כפרקמטיא האבד.</p>	מועד קטן י:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י: ד האם מותר לעשות סחורה בחול המועד?</p>	"<p dir='rtl'>סתם סחורה אסור אבל אם זה פרקמטיא אבודה מותר. ולכן תמרים שיתליעו, לגבות חוב מאנשים שלא ימצא אותם אחר המועד מותר. (וכן גבי ע""ז) {ובירושלמי יש עוד היתר אם זה כדי שיהיה לו צרכי המועד בהרוחה}</p>"	מועד קטן י:		
